<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך ברכה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
דרשו ז"ל: כל המברך מתברך, שנאמר: ואברכה מברכיך. הכהנים היו מברכים לישראל, שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, ואני אברכם, לכהנים. וידוע כי כל העולם מתקיים בזכות ברכת כהנים, שכן אמרו במדרש תהלים בפסוק: אלהים שופט צדיק, תמן תנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ואין טל יורד לברכה, וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר אף שומן הפירות. רבי שמעון אומר אף הטהרה בטלה. א"ר אחא בזכות מה אנו עומדין, בזכות ברכת כהנים. ועתה אפרש שלשה פסוקים שבברכת כהנים, כיון שלמדונו החכמים שכל העולם כולו מתקיים בזכותם. כה תברכו, על דרך הפשט: כענין זה תברכו, כמו: וכה תעשה להם לטהרם. ועל דרך המדרש: כה תברכו, נתן הקב"ה הברכות לכהנים במתנה שיהא כח בידם לברך את ישראל, ולפי שהיה עתיד למסור להם כ"ד מתנות כהונה, ועם זו הרי כ"ה, כה בגימטריא הכי הוו. ודרך הקבלה במלת 'כה תברכו' שהיא מדה שמתוכה התנבאו הנביאים כלם, חוץ ממשה רבינו ע"ה, כבר הזכרתיו בפירוש התורה במקומו, ואין להאריך בחבור זה. יברכך ה' וישמרך, על דרך הפשט: תוספת הברכה וריבוי הטובה, ועם הברכה שמירה, מה שאי אפשר לבשר ודם שהרי יש בידו כח להעשיר האדם, אבל אין בידו כח להעמידו בידו ולשמרו. וכן אמרו ז"ל: מלך בשר ודם יש לו אוהב בסוריא, ואוהב אחד ברומי, שלח המלך אחריו ובא אצלו, נתן לו מאה ליטרא של זהב, טענו ויצא לדרך, נפלו עליו ליסטים נטלו כל מה שבידו, שמא יכול המלך לשמרו מן הלסטים, לכן כתוב: יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך, יסביר לך פניו אם אתה ראוי לכך, כענין שכתוב: באור פני מלך חיים, ואם לאו ויחונך, יתן לך מתנות חנם, וכן מדת חנון מלשון מתנת חנם, וזהו שכתוב: אלהים יחננו ויברכנו. ישא ה' פניו אליך, יהיו פניו נשואות לך בכל מקום שתפנה, וזהו הפך ממה שכתוב: אעלים עיני מכם, וכיון שהוא מושגח מבעל ההשגחה ית' הנה הוא מבורך במדת השלום, זהו: וישם לך שלום. ועל דרך המדרש: ,יברכך, בבנים, וישמרך, בבנות, שהבנות צריכות שימור, וכן הוא אומר: ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך. יאר ה' פניו [אליך], יעמיד ממך בנים בני תורה, שנאמר: כי נר מצוה ותורה אור, יעמיד ממך כהנים שמאירים את המזבח, שנאמר: ולא תאירו מזבחי חנם, וכתוב: והאש על המזבח תוקד בו. ויחונך, שנה ר' חייא הגדול יחנה אצלך. ד"א ויחנך, יעמיד ממך חנונים, שנאמר: ושפכתי על בית דוד ועל יושב ירושלים רוח חן ותחנונים. ישא ה', וכתוב: אשר לא ישא פנים, הא כיצד, קודם גזר דין אם עשה תשובה, ישא, אחר גזר דין, אשר לא ישא. ודרשו ז"ל במסכת ברכות [כ' ע"ב]: ישא ה' פניו אליך, וכי הקב"ה נושא פנים, והלא כבר נאמר: אשר לא ישא פנים. אמר הקב"ה: ולא אשא פני לישראל כדרך שנשאו לי, שהרי כתיב: ואכלת ושבעת וברכת, עד כדי שביעה, והם דקדקו על עצמן אפילו כזית וכביצה, לפיכך כתוב: ישא ה' פניו אליך. ודרך הקבלה בשלשה פסוקים אלו ענין נעלם. ובזמן ששליח צבור אומרן יש לכוון בהם כוונת הצבור כשהוא מקריב קרבן בדרך עלית המחשבה ממטה למעלה, ואין להאריך בכאן, כי כבר בארתי הכל בפירוש התורה.
ובמדרש שיר השירים: הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, וכי שמירה היה צריך שלמה, אלא שחקק סביב למטתו ברכת כהנים שהיא ששים אותיות. דבר אחר: הנה מטתו שלשלמה, אינו מדבר אלא במלך שהשלום שלו, מטתו, זה בית המקדש, ולמה נמשל בית המקדש למטה, מה מטה זאת נתנה לפריה ורביה כך בית המקדש כל מה שהיה בתוכו היה פרה ורבה, שנאמר: ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש, וכן הוא אומר: והזהב זהב פרוים, שהיה עושה פירות, וכן הוא אומר: ויבן את בית יער הלבנון, למה נמשל ליער, לומר לך: מה יער פרה ורבה אף בית המקדש פרה ורבה כל מה שבתוכו, לכך נאמר: הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, אלו ששים אותיות שבברכת כהנים, כלם אחוזי חרב, כל אחד ואחד שמו של הקב"ה נזכר בו: יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. איש חרבו על ירכו, מה ראה לזכור כאן 'ירך', אלא אפילו רואה בחלומו חרב שלופה בצוארו וקוטעין ידו משכים בבקר והולך לבית הכנסת, מפחד בלילות, מפחד שראה בחלומו, ורואה הכהנים נושאים כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו, לכך אמר הקב"ה למשה: הזהר לאהרן ולבניו שיהו מברכין את בני, שנאמר: כה תברכו. אמר הקב"ה: לשעבר הייתי צריך לברך ברכותי, ברכתי לאדם ולאשתו, שנאמר: ויברך אותם אלהים, ברכתי לנח ולבניו, שנאמר: ויברך אלהים את נח ואת בניו, ברכתי לאברהם, שנאמר: וה' ברך את אברהם בכל. אמר הקב"ה לאברהם: מכאן ואילך הרי הברכות מסורות בידך, שנאמר: והיה ברכה. מה עשה הוליד שנים ולא ברכן, והם יצחק וישמעאל, משל למה הדבר דומה: למלך שהיה לו פרדס נתנו לאריס, והיה בתוך הפרדס אילן אחד של סם המות, ואילן אחד של סם חיים היה מורכב על גביו, אמר האריס: אם אני משקה לאילן של חיים הרי אילן של סם המות שותה. אעבור זמני ואשלים, ומה שהמלך רוצה בפרדס עושה. המלך, זה הקב"ה, והפרדס, זה העולם, מסרו הקב"ה לאברהם וא"ל: והיה ברכה. מה עשה אברהם, הוליד שני בנים יצחק וישמעאל, אחד צדיק ואחד רשע, אמר אברהם: אם אני מברך יצחק, ישמעאל מבקש להתברך, והוא רשע, אלא אעבור אני ולא אברכם, עד שנגלה הקב"ה אל יצחק וברכו, שנאמר: ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו. ויצחק בירך ליעקב, ויעקב ברך לשנים עשר שבטים, שנאמר: וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם. מכאן ואילך אמר הקב"ה למשה: הרי הברכות מסורות לכם, הכהנים יהו מברכים את בני. ובבראשית רבה: ואברכה מברכיך, הכהנים מברכין את ישראל, שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, אמר הקב"ה: אני אברכם לכהנים לאותו השבט. אמר הקב"ה: בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם, אבל לעתיד לבא אני בכבודי אברך אתכם, שנאמר: יברכך ה' נוה צדק הר הקודש.
